פתיחת תערוכת עבודותיה של אנה פונומריובה הייתה אירוע מרגש במיוחד, שהבליט את עוצמת הציור ואת צבעי החיים שהאמנית הצעירה הזאת מצליחה לגייס אל מול הצל שמטילה מחלת הסרטן, המלווה אותה מאז גיל שנתיים

"יש קו דק בין דמיון למציאות – אתה צריך לצייר אותו" (ב' קוויליאם).

אנה בת ה-22 מטופלת במחלקה לאונקולוגיה במרכז שניידר כבר עשרים שנה. בגיל שנתיים חלתה בסרטן, וכבר בילדותה המוקדמת נחשפה לשני עולמות מנוגדים: האחד, עולם אמנות הציור אשר שבה את ליבה, והאחר, עולם המחלה הכרונית – מחלת הסרטן שמטילה צל על חייה. לאורך שנות התמודדות עם המחלה, על האשפוזים הממושכים, הטיפולים האינטנסיביים ותופעות הלוואי הקשות, אנה מצאה בציור מפלט ומזור לנפשה. בהיותה בת 12 המחלה תקפה אותה שוב, ובמסגרת הטיפולים נאלצו הרופאים לקטוע את רגלה. אנה קיוותה כי ייסוריה הגיעו לקיצם וכי המחלה היא חלום בלהות שנותר מאחור, אך חלומות לחוד ומציאות לחוד – כשמלאו לה עשרים, המחלה שבה לתקוף בפעם השלישית ובמלוא העוצמה. אנה לא מרימה ידיים ונלחמת בסרטן בנחישות, כדי להביס את האויב הרע. במקביל היא מאפשרת לציור למלא את נפשה ולפתוח עבורה צוהר לחיים של משמעות ומימוש עצמי, כשאחד משיאיו הוא קיום תערוכת יחיד של עבודותיה. הנהלת בנק דיסקונט ועמותת נאמני מרכז שניידר נרתמו לבקשת המרכז החינוכי ועזרו לנו להגשים את חלומה של אנה ולפתוח תערוכת אומן משלה. הצלם דרור כץ נרתם גם הוא והתנדב לסייע לצוות המרכז החינוכי בצילום כל עבודותיה של אנה לתערוכה. הפתיחה החגיגית והמרגשת של התערוכה התקיימה בסניף ההנהלה הראשית של בנק דיסקונט בתל אביב בנוכחות ד"ר שפרה אש מהמחלקה לאונקולוגיה בשניידר, המטפלת באנה לאורך השנים, צוות מבית החולים ומהמרכז החינוכי, בני משפחה וחברים. "בכל יום, בין אם בימים כתיקונם ובין אם בימים של סבל וכאב, ניתן למצוא משהו ייחודי וקסום ולהנציחו בציור", אומרת אנה, "חשוב שנזכור תמיד, שכשם שכל ציור מתחיל על משטח לבן, כך בכל יום שבו התעוררת בבוקר ישנה הזדמנות ליצור ולמלא את משטח חייך בצבעים מאירים – צבעי החיים".